יוסף בטיש הלוי נולד בעיר חאלב שבסוריה ביום כ"ז באלול תרפ"ט (25 באוקטובר 1929). ב-1935, בהיותו כבן שש, עלה יוסף לארץ. כעשור שנים אחר כך הצטרף לאצ"ל ומילא תפקידים רבים, בהם הדבקת כרוזים, אבטחה והסברה. אחר כך מונה כמפקד יחידה שתפקידה היה לגייס תרומות לאצ"ל מבעלי יכולת.
יום אחד קבע להיפגש עם בעל עסק שהיה כנראה ממתנגדיו החריפים של האצ"ל. בעל העסק הודיע לאנשי ה"הגנה" על הפגישה, ואלו תפסו את יוסף, היכו אותו ואיימו להסגירו לבולשת הבריטית, אם ימשיך בפעילותו באצ"ל. יוסף דיווח על כך למפקדו, וזה יעץ לו לעזוב את תל אביב ולעבור לירושלים. יוסף עשה כדבריו.
מתחילת 1946 עד פרוץ מלחמת העצמאות פיקד יוסף על קבוצת לוחמים בירושלים. עם תחילת ההתפרעות הערבית בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל, נכנס לעיר העתיקה בירושלים לתגבור יחידת האצ"ל במקום שמפקדה היה איסר נתנזון, שכינויו היה "גדעון". לאחר שה"ירדנים" כבשו את העיר העתיקה, נשבו יוסף וחבריו ליחידה עם רבים אחרים, והועברו למחנה שבויים בעבר הירדן, שם שהו כעשרה חודשים, עד לחתימת הסכם לחילופי שבויים.
מיד עם שחרורו מהשבי גויס יוסף לצה"ל. ב-1952 עבר קורס קצינים בבה"ד 1 ושימש כמפקד יחידת חי"ר בצה"ל.
לאחר שהשתחרר מהצבא עבד כתברואן מוסמך בעיריית תל-אביב-יפו עד צאתו לגמלאות. יוסף לא עסק בנושאים פוליטיים , אך עם ייסוד תנועת החרות נרשם כחבר בה ובמשך כל השנים התמיד בחברותו בה.
יוסף נשוי לשמחה, ולהם שלושה ילדים ותשעה נכדים. הוא מתגורר ביפו.